הסרט מת, יחי הסרט

בניגוד לקלישאה, כלב זקן בהחלט יכול ללמוד טריקים חדשים. בעולם ההפקה – כולנו מחפשים איך להפיק טריקים חדשים מציוד ישן וטוב. ומה יותר וינטג׳ ממכשירים מכניים, כאלה שזזים, מסתובבים, מקליטים ומשמיעים צלילים? סרט ההקלטה מת בשנות השמונים והוא חי ונושם היום, ובהשקעה קטנה יכול לשדרג את נוף הסאונד שלכם. איך? בואו נצא לדרך.

לצד כביש 101 בקליפורניה, בסמוך לרדווד סיטי, עמד עד לפני כמה שנים שלט גדול של מפעל Ampex. קשה היה לפספס אותו. בימי הזוהר שלו, בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, המפעל ייצר סרטים מגנטיים משובחים במגוון פורמטים, כמו גם מכונות הקלטה לאודיו ווידאו, חלקן בגודל של שתי מכונות כביסה גדולות. מימי התהילה נותר רק שלט גדול שהחליד על כנו עוד כמה עשרות שנים, עד שהוסר.

רוב המוזיקה המוקלטת מסוף שנות השלושים ועד סוף שנות השמונים של המאה הקודמת – הוקלטה על סרטים מגנטיים. הביטלס, זוהר ארגוב, לד זפלין, אריק איינשטיין, אום כלתום, אלביס פרסלי, ארתור רובינשטיין – כמעט כל קלאסיקה שאתם מכירים התחילה מהקלטה ומיקס על סרטים מגנטיים.

ואז הגיעו המחשב והדיגיטל ועשו את החיים וההקלטה יותר קלים, עם יותר ערוצים, יותר אמינים וגם יותר זולים ונגישים לכל אחד. יותר איכותיים? כן ולא.

עם עובדה אחת קשה להתווכח: הסרט המגנטי מת. השריד האחרון הוסר מכביש 101.

זוכרים איך אי.טי.מת מוות קליני ואז פתאום קם לתחיה וכולם שמחים ופתאום איזה יופי הוא רוקד ושר? כמו זומבי שמתרומם לאט, גורר איברים מדממים ומסרב להיכנע, מסתבר שגם הסרט המגנטי קם לתחיה בגלגול חדש. יותר אזוטורי, יותר אלגנטי, יותר מופרע ונלחש מפה לאוזן בקבוצות שומרי סוד. הסרט המגנטי חי ועושה קסמים. תקשיבו לדבר הזה:

יש כאן מכשיר הקלטה 4 ערוצים על קלטת ושני מכשירי אפקטים. הקלטת שבמכשיר מנגנת לולאה, כלומר הסרט נחתך והודבק ככה שהוא חוזר על עצמו. הסאונד נשמע מגרגר ומזייף קלות. יחד עם האפקטים החיצוניים נוצר קסם.

את הסרטון הזה מצאתי בקבוצת רדיט של חובבי לולאות טייפים. תמצאו שם גם מדריכים ליצירת לולאות ועוד מידע רב, ואם תגללו שם מספיק למטה תמצאו פה ושם גם הקלטות שאני העליתי.

לסרט מגנטי יש שתי תכונות מעניינות. האחת – התדרים המוקלטים עליו מתערבבים באופן קסום, עולים זה על זה וסותרים זה את זה בעיקר בתדירויות הגבוהות והנמוכות, ויוצרים עיוות מסויים המשתנה בהתאם לעוצמת ההקלטה. עד רמה מסויימת – אנחנו נוטים לחוות את העיוות הזה כמשהו נעים לאוזן. זה קורה גם במגברי מנורות ובסינתיסייזרים אנלוגיים, וקוראים לזה סאונד ״חם״. בסרט הקלטה – העיוותים האלה מודגשים ואקראיים יותר. ככל שסרט ההקלטה רחב יותר ומהירות ההקלטה עליו גבוהה יותר, הצליל נשמע פחות מעוות ויותר מדוייק בכל טווח התדרים, ועדיין – גם במכשירים השוויצריים והיפניים היקרים, המדוייקים והמהירים של פעם, עם סרטי הקלטה משובחים, קיימים עיוותים קלים בהקלטה שעושים את הסאונד מעט שונה ונעים יותר לאוזן ביחס להקלטה דיגיטלית. וההיפך – בקלטות אודיו הסרט הוא צר ומהירות ההקלטה וההשמעה נמוכות יחסית.

תכונה נוספת של סרט הקלטה מגנטי היא שהוא לא אחיד. הסרט הוא רצועת ניילון דקה, עליה מודבק חומר כימי שניתן להתמגנט בקלות. סוג החומר ומידת הצפיפות שלו קובעים את איכות ההקלטה. איכות החומר, צפיפותו ומידת השחיקה שלו אינם לגמרי אחידים. זה יוצר את הסאונד ה״מגרגר״ שאנחנו שומעים. כדי להעצים את התכונה הזאת, מקובל להקליט במהירות גבוהה, כך שכמות גבוהה של סרט הקלטה עוברת מעל ראש ההקלטה בכל שניה, ולהשמיע במהירות נמוכה. הצלילים כמובן יהיו נמוכים יותר, וביחד איתם חומר ההקלטה שנע לאט יותר, ויחד איתו – צפיפות ושחיקה לא אחידות, כלומר גירגור.

כבר לא מייצרים מכשירי הקלטה כמו בסרטון לעיל, אבל אפשר למצוא באיביי משומשים במצב מצויין בכמה מאות דולרים. ראו רשימת מכולת בסוף. סרט ההקלטה כאן מחולק לארבעה ערוצים. בטייפ קלטות רגיל משתמשים בהם לסירוגין כערוצי סטראו בכל צד של הקלטת. במכשיר הקלטה כזה – כל הארבעה ״רצים״ יחדיו ואפשר להקליט על כל אחד מהם משהו אחר. במכשיר הזה אפשר לשלוט במהירות ההקלטה/השמעה, ואני מניח שזה מה שנעשה שם – הוקלט מהר ומושמע לאט.

הקלטה והשמעת הסאונד בלולאה מוסיפה עוד אלמנט לא צפוי. זה קשור לצורה בה ההקלטה מתבצעת. בזמן ההקלטה סרט ההקלטה עובר על פני שני ראשי הקלטה. האחד מוחק את מה שכבר מוקלט עליו, והשני מקליט אודיו חדש. כשמקליטים סרט בלולאה, אפשר לשמוע את הנפילה הקצרה באודיו שנוצרת כתוצאה מהמרווח הזה בכל פעם שהסרט חוזר על עצמו. נפילה נוספת מתרחשת בכל פעם שנקודת החיתוך עוברת מעל ראש ההשמעה, וככה הסרט השחוק, הלא אחיד, עם חיתוך באמצע ונקודת נפילה של אודיו – מקבל חיים לא צפויים. עוד אלמנט לא צפוי הוא מהירות ההשמעה: מבחינה מכנית, מכשיר ההקלטה מנגן את קלטת הלולאה פחות חלק מקלטת רגילה, ככה שהמהירות משתנה קצת – עולה ויורדת. לתופעה קוראים Flutter, ובדרך כלל היינו רוצים להפחית אותה ככל האפשר, כאן היא דווקא מוסיפה עוד אופי לא צפוי.

לפני שהגיע הדיגיטל לעולם, כדי להשיג אפקט אקו של השהיה וחזרה על צליל, השתמשו במכשירי הקלטה מקצועיים עם שלושה ראשים. אחד מוחק, אחד מקליט ואחד משמיע. למה שלושה? בשימוש רגיל במכשיר – כדי שיהיה אפשר לשמוע מה הקלטנו בזה הרגע תוך כדי הקלטה, ככה שאם יש עיוותים ובעיות בסרט ההקלטה אפשר לשמוע אותם מייד ולכוון את עוצמת ההקלטה בהתאם. כדי להפוך את המכשיר לאפקט אקו אם משמיעים את הצליל המקורי יחד עם זה שמגיע מראש ההשמעה – שומעים אותם פעמיים בזה אחר זה – וזה אקו של החזר אחד. אם לוקחים את הסאונד המושמע ומזינים שוב להקלטה – מקבלים פידבק. ככל שהסרט נע לאט יותר, ההשהיה ארוכה יותר, כמובן על חשבון האיכות, וזה לא תמיד דבר רע.

חברת רולנד המציאה בשנות השבעים את ה-Roland RE 101 שהיה מכשיר הקלטה יעודי ליצירת אפקט אקו: לולאת סרט נעה בין כמה ראשים, חלק מקליטים וחלק משמיעים, והמהירות והמרחק בין הראשים יצר את אפקט האקו היחודי. מאחר והסרט סובל קצת מFlutter – נוצר גם אפקט של קורוס. האפקטים של טייפ אקו ופידבק מורגשים לעייפה כמעט בכל טראק של רגאי–דאב משנות השבעים והשמונים.

מה עושים אם רוצים לקבל השהיה ארוכה יותר, למשל של כמה שניות? הפטנט היה להשתמש בשני מכשירים מרוחקים, אחד מקליט ואחד משמיע, ולמתוח ביניהם סרט ארוך.

הגיטריסט רוברט פריפ, ממייסדי קינג קרימזון, השתמש בשיטה הזאת בהמון הקלטות והיא קיבלה את שמו: Frippertronics.

ואיך מתחילים? פשוט מתנסים! נכנסים לערוצי יוטיוב ולפורומים ולומדים קצת את הנושא, מחפשים מכשירי הקלטה ישנים וזולים ומתחילים לגזור ולהדביק קלטות, לנסות, לטעות ולהצליח. הפורום ברדיט מהווה מקום מפגש מצויין לשמוע, להשמיע ולקבל המלצות.

רשימת ציוד:

מכשירי הקלטה של ארבעה ערוצים: שלוש חברות הובילו את התחום בשנות השמונים והתשעים:
Tascam
Fostex
Yamaha
ההבדלים בין המכשירים מתבטאים בעיקר ביכולות שלהם: מיקסר, אקולייזר, כניסות ויציאות. לצורך נגינת לופים, כדאי למצוא מכשירים עם מהירות משתנה. הדגם בוידאו ששיתפתי הוא הנפוץ ביותר בתחום מכמה סיבות: הוא אמין מאד, יש לו מהירות משתנה ועוד משהו חשוב: בית הקלטת שלו פתוח בצד ימין. זה אומר שאפשר לחצוב בקלטת חור ולהוציא ממנה סרט החוצה כדי לקבל לופים ארוכים יותר.

קלטות: למכשירי ההקלטה של 4 ערוצים, הקלטת האידיאלית היא מסוג Type II, עניין די יקר. אפשר למצוא מדי פעם באיביי, מומלץ לחפש TDK SA. אפשר להשתמש בקלטות Type I, אבל אז איכות הסאונד די נמוכה, למרות שזה גם יכול להיות יתרון.

מכשירי הקלטה עם שלושה ראשים: אפשר עדיין למצוא בשוק מכשירים כאלה, המשתמשים בסרטי הקלטה, בעיקר של אקאי. המכשירים האולפניים יודעים לנגן במהירות גבוהה והם יקרים יותר. בכל מקרה קשה להשיג סרטי הקלטה חדשים.

יוצרים וכותבים:

היינבך הוא מוזיקאי ויוטיובר גרמני שמוביל היום כמעט באובססיביות את תחיית הטייפים, יחד עם מכשירים מעניינים אחרים. שווה לעקוב אחריו בערוצים השונים.

אורה – מוזיקאי אלקטרוני שמשתמש הרבה בקלטות ובסרטי הקלטה, והוא גם מספק מדריך מפורט לנושא

וכמובן – קבוצת הרדיט